במאמר הקודם נגענו על קצה המזלג בתנאים לקבלת היתר לעובד זר בישראל, בדגש על מומחים ותעשיה.
הצורך המתמיד בידיים עובדות בכל התחומים, רותם את משרדי הממשלה ובמיוחד את רשות האוכלוסין, לפתח נהלים חדשים ולעדכן נהלים קיימים.
נציין כי עדיין קיימות מגבלות שונות שמכבידות על מעסיקים המתכוונים לגייס ולהעסיק עובדים מחו"ל, אולם הדינמיקה משתנה תכופות ונפתחת הדרך בפני מעסיקים מתחומים נוספים, לממש את האפשרות לגייס ולהעסיק עובדים זרים בישראל.
רק לאחרונה פורסם נוהל חדש – עובדים בתחומי המסחר והשרותים.
נוהל זה שפורסם ב-5.11.24 , מאפשר לראשונה למעסיקים בתחומים שעד היום כמעט ולא היו רלוונטיים לעניין, לגייס עובדים זרים לעבודה בישראל.
באילו ענפים ניתן להביא עובדים זרים לפי נוהל מסחר ושרותים החדש?
ענפי אולמות אירועים, מסחר קמעונאי וסיטונאי (כולל הובלות), מוסכים, נקיון ושרותים לבניין ולתשתיות.
אילו מקצועות חדשים ניתן להזמין לעבודה בישראל?
עובדי נקיון ועוזרי מטבח באולמות אירועים (לא תקף למסעדות), מפעילי מכונות לאריזה ועובדי אריזה, סדרני סחורות, עובדי פסולת ומחזור, קצבים וסוחרי דגים, זגגי רכב, חשמלאי רכב, מכונאי רכב, פחחי רכב, רתכים, צבעי רכב, צמיגאים, עובדי נקיון במוסדות ציבוריים ובעסקים מסוימים, אנשי אחזקה (הנדימן), זגגים, עובדי פיגומים, פועלים בגינון, צבעים וסיידים, שרברבים ומתקיני צנרת
אילו עובדי נקיון ניתן להעסיק?
ככלל, רשאים להעסיק עובדי נקיון: קבלני נקיון /כוח אדם בעלי רשיון ממשרד העבודה. בנוסף, עובדי נקיון שאינם בתחומי התעשיה, המלונאות או מסעדות, ניתן להעסיק ישירות.
לכמה זמן ניתן לקבל היתר?
לכל תקופה עד 63 חודשים בסך הכל. ההיתר מתחדש מדי שנה.
כיצד מתחילים?
משרדי הממשלה הקצו מכסה של 6,400 עובדים לפי נוהל מסחר ושרותים בסך הכל.
כל מעסיק בענפים הנ"ל, יוכל לבקש היתר להעסקה בהיקף של 25% מכלל עובדיו הישראלים. לדוגמא: מעסיק עם 20 עובדים במשרה מלאה, יוכל לבקש הקצאה ל-5 עובדים זרים.
מעסיק שהעסיק ישירות פלסטינים טרם "חרבות ברזל", יוכל לבקש היתר להעסקת עובדים זרים לפי נוהל זה, בהתאם למספר הפלסטינים שהועסקו על ידו קודם לכן.
יש להגיש בקשה מקוונת לקבלת המלצה ממשרד הכלכלה / התעשיה, אשר בוחן את הבקשה ואת העסק המבקש.
במידה וניתן האישור ומתקבלת הקצאה להעסקה, בהתאם למועדים שיפורסמו על-ידי הרשות, יש לפנות לרשות האוכלוסין לצורך קבלת ההיתרים עבור העובדים הזרים.
לבקשה יש לצרף תצהיר חתום ומאומת ע"י עורך-דין, תדפיס רשם החברות, אישור רו"ח מבקר של החברה בדבר מצבה.
ההגשה כרוכה גם באגרות. נכון להיום (נובמבר 2024) אגרת הגשת בקשה לכל עובד עומדת על כ-1,000 ש"ח ולאחר מכן קבלת היתר (ויזת עבודה) לתקופה של שנה, עומדת על 8,020 ש"ח.
אנחנו נשמח לסייע בכל הפרטים והתהליכים הבירוקרטיים עם שירותי הקרקע והלוגיסטיקה שאנו מעניקים לחברות המעסיקות עובדים זרים.
מהם תנאי העסקת העובד הזר בישראל?
נוהל זה מחייב את המעסיק לשלם לעובד משכורת בגובה שכר מינימום בלבד.
ככלל, על המעסיק חלות כל החובות בהעסקת עובד זר בישראל, כאילו היה עובד ישראלי.
בגין כל עובד יש להגיש בקשה לקבלת היתר העסקה וויזת עבודה, באמצעות משרד הכלכלה וכפי שמפרט הנוהל.
יש לוודא שהדרכון של העובד בתוקף ל-18 חודשים לפחות.
לאחר קבלת ההיתר מרשות האוכלוסין, על העובד להציג אישור רפואי מתאים וכן תעודה על העדר-עבר פלילי ולגשת לקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו לצורך קבלת אישור כניסה לישראל.
לאחר הגעת העובד לישראל, על המעסיק לוודא הנפקת ויזת עבודה (ב1) עבורו וכן להעסיק אותו בתנאים השונים המפורטים בדין הישראלי, לרבות מגורים הולמים ותנאים סוציאליים שונים.
על המעסיק להחתים את העובד על הסכם עבודה בשפת העובד ובשפה העברית, להפקיד את המשכורת לחשבון בנק ייעודי בישראל על שמו של העובד, לספק לו תלוש שכר מדי חודש ולבטח אותו בביטוח רפואי בהתאם להוראות הדין.
מה אסור למעסיק?
המעסיק מחוייב להעסיק את העובד ישירות ולא באמצעות גורם שלישי (קבלן), אסור "לסחור" בעובד, להעבירו למקום עבודה אחר, להחזיק בדרכון העובד, וכיו"ב.
חריג לאמור הוא העסקת עובדי נקיון דרך קבלני נקיון מורשים.
צריכים עזרה? אנחנו כאן בשבילכם! השאירו פרטים ונחזור בהקדם
סיכום
נוהל עובדים זרים בענף המסחר והשרותים, מאפשר למעסיקים רבים מענפים חדשים, למלא את הואקום שנוצר בשוק העבודה הישראלי ופותח בפניהם הזדמנות להתגבר על המחסור בידיים עובדות.
הפרוצדורה להבאת עובד זר ולהעסקתו בישראל אינה פשוטה ומנסיוננו מומלץ להעזר באנשי המקצוע המתאימים, על מנת לחזק את הסיכויים לממש את התהליך בהצלחה.
יש לשים לב במיוחד לדרישות החוקיות השונות, כדי לוודא שההעסקה מתנהלת כדין. העסקת עובד זר שלא כדין, עלולה להעמיד את המעסיק בסיכון לעיצומים, קנסות ושלילת רשיונות על-ידי גורמי האכיפה.
נכתב על ידי: עורך דין ונוטריון רביב סיון, מתמחה בתחום ניוד עובדים זרים לישראל משנת 2010 וכן חבר בוועדת עובדים זרים של לשכת עורכי הדין.
