תחום אשרות (ויזות) עבודה לישראל, הוא תחום מורכב, אשר מושפע מדינמיקות משתנות וממגוון תכתיבים הנובעים מלחצים ציבוריים, כלכליים ופוליטיים ואפילו בינלאומיים.
במיוחד בתקופה זו של מלחמה, התחום דינאמי במיוחד.
מחסור בידיים עובדות בענפים רבים בישראל, קיים מזה שנים רבות. כעת, המצב מחמיר, בזמן שמשרות רבות אשר אוישו טרם המלחמה על ידי פלסטינאים מיו"ש, אינן מאוישות ולכן נוצרת מצוקת כוח אדם משמעותית.
מומחים זרים שונים מרחבי העולם, שנהגו להגיע לישראל למגוון עבודות מקצועיות, נמנעים מלהגיע ולפיכך נוצרת מצוקה נוספת בענפים רבים, בעיקר כאלו הדורשים מומחיות מיוחדת.
נוסיף לכך מדיניות קשיחה אשר נועדה, למעשה, למנוע הבאת עובדים זרים לישראל, מתוך אינטרס לאומי לשמר כוח-אדם מקומי, ובכך למעשה, הופכת המצוקה בענפים מסוימים- למחנק של ממש.
בימים אלה, חלים שינויים במערך הממשלתי העוסק בתחום הקצאת אשרות לענפים השונים בישראל, אולם טרם פורסמו נהלים מחייבים שניתן להבין מהם כיצד בדיוק הדברים יתבצעו בענפים כגון מלונאות, מסעדנות ונקיון.
במאמר ראשון זה בסדרה, נסקור, על קצה המזלג, את הסוגיות העיקריות ואת הסוגים העיקריים בתחום אשרות עבודה למומחים ולעובדים זרים בישראל.
מי צריך אשרת עבודה לישראל?
כל מעסיק, בכל ענף, נדרש להשיג אשרת עבודה עבור עובד זר המגיע לישראל, זאת ללא קשר למקצוע, לתקופת העבודה, או לכל קריטריון אחר.
העסקת עובד זר ללא אשרת עבודה, מהווה עבירה חמורה על החוק.
על העובד עצמו לשאת אשרת עבודה בכל זמן נתון, והדבר מפוקח על ידי יחידת האכיפה של רשות האוכלוסין וההגירה.
תפיסת עובדים זרים העובדים בישראל שלא כדין, הינה עילה לעיצומים, קנסות ואף כתבי אישום כנגד המעסיק. כמובן שמקביל, מהווה תפיסה כזו, עילת גירוש של העובד מישראל באופן מיידי.
מי לא צריך אשרת עבודה לישראל?
מנהל זר אשר מגיע לפגישות עבודה משרדיות ועסקיות של מספר ימים.
מנהל בעל דרכון אשר אינו פטור מאשרת תייר לצורך כניסה לישראל, עדיין יידרש להשיג אשרה (ב2) טרם הגעתו.
מהי אשרת העבודה?
בהתאם לקטגוריית ההעסקה, קיימים מספר סוגי אשרות לעובדים זרים בישראל, אשר מסווגים כולם תחת הקטגוריה "ב1".
אשרת "ב2" (תייר), אינה מקנה לבעליה זכות לעבוד בישראל בשום מקרה.
לרוב, יש לקבל היתר עבודה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, ולאחר מכן ישנה פרוצדורה לקבלת אשרת עבודה (ויזה).
חריג לאמור, הנו הקצאות הניתנות למעסיקים בענפים ספציפיים, כגון בתחום הבניה (לרבות תאגידי בניה), התשתיות, התעשיה, בהם הפרוצדורה שונה והמעסיק יוכל לבקש מהרשויות מכסת עובדים מראש ורק לאחר מכן לבקש רשיונות בהתאם למספר העובדים שהוקצה לו.
מהן קטגוריות ההעסקה השונות של עובדים זרים?
מומחים זרים– העסקת מומחים בישראל, כפופה לנוהל מומחים של רשות האוכלוסין. מומחה יכול להיות כל אדם זר, בעל מומחיות שניתנת להוכחה. לרוב, בעל מקצוע האוחז בתעודה (דיפלומה), המעידה על השכלתו ועל מומחיותו.
כאמור, המגמה של רשות האוכלוסין, היא לצמצם את מספר המומחים המגיעים לישראל, מתוך העדפה טבעית להעסקת עובדים ישראלים. לכן, המזמין נדרש לשכנע את הרשות, בכך שאותו אדם שבכוונתו להזמין לעבודה בישראל, הוא אכן- מומחה.
מגוון המקצועות הנכללים בקטגוריית מומחים, רחב מאד, החל ממהנדסים וטייסים וכלה באמנים, ספורטאים ומגדלי אפרוחים.
נדגיש כי קטגוריה זו כוללת גם שפים במסעדות, בעיקר אסייתיות.
מומחים זרים יכולים להיקרא לעבודה בישראל למשך תקופות קצרות (עד 90 יום)- לצורך ביצוע משימות ממוקדות, כגון תיקון מכונה או עבודות תחזוקה נקודתיו; או למשך תקופות ממושכות (שנה עם אופציות להארכה עד 63 חודשים בסך הכל), למשימות ארוכות טווח, כגון פרויקטים משמעותיים.
תת קטגוריה נוספת היא מנהל זר בחברה בינ"ל, אשר זכאי לקבל היתר למשך שנתיים. קטגוריה זו מוגבלת לשני מנהלים עבור כל חברה זרה.
בקשת היתר עבור מומחה זר, יכולה להגיש חברה ישראלית או חברה זרה, אשר מזמינה את העובד לעבוד בישראל.
אין הגבלה לפי נוהל זה, ביחס למדינת הלאום של העובד, וזאת בניגוד לנהלים אחרים של רשות האוכלוסין (כגון תעשיה).
ככלל, עבור עובדים המגיעים לתקופות קצרות של עד 90 יום, נדרש המעסיק להתחייב לשלם את שכר המינימום במשק.
עבור עובדים למשך שנה או יותר, מתחייב המעסיק לשלם למומחה שכר בגובה כפל השכר הממוצע במשק (נכון להיום כ-24,500 ש"ח).
בקטגוריית "עד 90 יום", יש להבחין בין עובדים שהם אזרחי מדינות הפטורות מאשרת כניסה לישראל, לבין אחרים ממדינות שאינן פטורות מאשרת כניסה. לעניין זה מדובר על נהלים נפרדים, כאשר ההבדל המשמעותי ביותר, הוא שהיתר עבודה למומחה ממדינה פטורה, ניתן להשיג בתוך 48 שעות וניתן להביאו לישראל במהירות רבה, מבלי לבקר בקונסוליה טרם ההגעה ארצה.
עבור כל מומחה בקטגוריית ויזה אחרת, זמן עיבוד הבקשה ע"י רשות האוכלוסין עומד על כ-3 שבועות ולאחר מכן יש לתאם פגישה עבור העובד בקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריו, על מנת לקבל אשרת כניסה בטרם ההגעה לישראל.
מומחים בתעשיה – נוהל מומחים זה, מתייחס ל-4 קטגוריות של עובדים לתעשיה, החל מהנדסאים וטכנאים וכלה בעובדי אריזה. שכרם נע בין 130% ביחס לשכר הממוצע במשק ועד 85%, בהתאמה.
נכון למועד כתיבת שורות אלו (יוני 2024), מומחים בתעשיה יכולים להגיע רק ממדינות בהן התמ"ג גבוה משל ישראל וכן ממדינות המוגדרות ע"י מחלקת המדינה האמריקאית ככאלו שאין בהן סיכון ממשי לסחר בבני אדם (רשימת Tier 1 + 2 של מחלקת המדינה).
שני קריטריונים אלו, יוצרים סינון אגרסיבי, אשר למעשה אינו פרקטי ואינו מאפשר הבאת מומחים מרוב המדינות הרלוונטיות בעולם.
חברות ישראליות המתכוונות להביא מומחים לתעשיה, נדרשות להגיש בקשה מראש להקצאה של מספר מסוים של עובדים במהלך שנה קלנדרית, ועל בסיס ההקצאה הניתנת להן ע"י הרשויות השונות, יכולים לבקש רשיונות עבור מספר העובדים המוקצים להן. מספר המומחים הזרים לא יעלה על 10% ממצבת העובדים הישראלית במפעל.
עובדים במקצועות הבניין – מלאכות רטובות בלבד, הן במסגרת הסכמים בילטראליים בין מדינת ישראל למדינת נוספות והן במסגרת של תאגידי בניה / כוח אדם פרטיים, אשר מביאים את העובדים ממדינות שונות.
תאגידים אלו, הרשומים כחוק כתאגידי בניה, רשאים להביא עובדי בניין מחו"ל באמצעות הקצאות אשר ניתנות להם מראש.
מלונאות – עד למועד כתיבת שורות אלו (יוני 2024), בתי מלון באזורים ספציפיים בישראל, נעזרו בעובדי חדרנות בעיקר מירדן. לאחרונה ניתנה הקצאה של אלפי עובדים נוספים בענף המלונאות, אולם טרם פורסם נוהל רשות האוכלוסין כיצד הדבר יבוצע.
מסעדות – עד למועד כתיבת שורות אלה, מסעדנים נעזרו בשפים, ספציפית עבור מסעדות אסייתיות בעיקר. נוהל "מומחים" תקף גם לשפים של מסעדות.
כמו-כן, נהוג היה להביא לישראל שוטפי כלים במספר מצומצם של מסעדות, תוך ניצול קטגוריית אשרת מומחה עד 90 יום והארכתה מפעם לפעם.
בימים אלו ממש פורסם כי המסעדנים יוכלו להביא אף הם אלפי עובדים למגוון עיסוקים ולכן יש להמתין עד לפרסום הנוהל המחייב בעניין.
עובדים זרים בתשתיות לאומיות – לאחרונה פורסם נוהל עובדים זרים בתשתיות לאומיות. מבלי להכנס בעובי הקורה, מדובר בהקצאות מיוחדות שהמדינה מעניקה, עבור פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, מתוך רשימה סגורה אשר פורסמה כנספח לנוהל. מרבית הפרויקטים הנם בתחום האנרגיה, הולכה, מסילות ברזל ורכבות וכיו"ב.
פרוצדורה ולוחות זמנים
עבור מומחים, יש להגיש בקשה להיתר העסקה, הכרוכה בחתימה על תצהירים וייפויי כוח עבור מעסיק המיוצג על-ידי עורך דין.
מעסיק זר, יידרש לחתום על מסמכים אלו בפני נוטריון במדינת המוצא, אשר יאמת את חתימתו ואת זהותו של המעסיק ולאחר מכן לאמת את המסמך באמצעות חותמת אפוסטיל.
יש לקחת בחשבון כי פרוצדורה זו עשויה לקחת זמן, בהתאם למהירות הפעולה של הגורם הרלוונטי בחו"ל וכן בהתאם למועדי "קבלת קהל" במשרדי ממשלה במדינת המוצע, לרבות חגים ומועדים שונים.
ככלל, אשרה עבור אזרחי מדינות הפטורים מאשרת כניסה לישראל (בהתאם לצו הכניסה לישראל), הנדרשים להגיע לתקופה של עד 90 יום בשנה – הפרוצדורה אורכת כיומיים. לאחר קבלת היתר ההעסקה, יכול העובד להגיע מיד לישראל ואז יוסדר מעמדו כמומחה זה, באמצעות הפקת רשיון שהיה (ויזה ב1).
אשרות עבור מומחים ממדינות שאינן פטורות מאשרת כניסה לישראל, או כאלה ממדינות פטורות, לתקופה של שנה ומעלה- בקשתם תעובד בתוך שלושה שבועות. לאחר מכן יונפק עבורם היתר העסקה.
בהמשך לכך יידרשו להגיע לקונסוליה הישראלית הקרובה למקום מגוריהם לקבלת אשרת כניסה לישראל, התקפה ל-30 יום.
טרם ההגעה, נדרשת קביעת פגישה בקונסוליה וזאת בהתאם לזמינות. יש לקחת בחשבון חגים ומועדים העלולים להשפיע מאד על לוחות הזמנים בהקשר זה.
כמו כן, יידרש העובד הזר להצטייד באישורים רפואיים שונים וכן בגליון הרשעות "נקי" מהמשטרה המקומית. לעתים יוכל לדרוש הקונסול מסמכים נוספים כתנאי למתן אשרת כניסה לישראל.
רק לאחר הגעת המומחה הזר לישראל בתוך 30 יום, יוסדר מעמדו באמצעות הפקת רשיון שהיה (ויזה ב1).
אגרות ועלויות נוספות
העסקת עובדים זרים אינה עסק זול.
עלות הגשת בקשה להיתר עבודה עבור כל מומחה (קטגוריית מומחים וכן מומחים-תעשיה), עומדת נכון ליוני 2024 על 1,340 ש"ח.
לכך תתווסף אגרת אשרת עבודה, בסך שמשתנה לפי משך תקופת ההעסקה. עבור אשרה לשנה תשולם אגרה בסך של כ- 10,875 ש"ח. עבור 90 יום, כ-5,400 ש"ח.
לכך יש להוסיף שכר טרחה של עורך הדין המטפל.
כמו-כן, במקרים מסוימים יכולה רשות האוכלוסין להתנות את מתן היתר העבודה בהפקדת ערבויות משמעותיות, לצורך הבטחת התחייבויותיו של המעסיק.
ערבות זו תחולט על ידי הרשות, באם יימצא כי המעסיק הפר את התחייבויותיו במסגרת העסקת עובדים / מומחים זרים.
לעתים מדובר אף בעשרות אלפי שקלים עבור כל מומחה.
מספר מילים לסיכום
מעסיקים רבים המעוניינים להביא לישראל מומחים ועובדים זרים, אינם מודעים למורכבות הבירוקרטית הכרוכה בכך.
תכנון נכון של פרויקט, בכל תחום, המערב חברות זרות או מומחים זרים, מחייב לקחת בחשבון מראש את לוחות הזמנים והמועדים של קבלת היתרי ואשרות עבודה, את הפן הכלכלי (אגרות, שכר מומחים, ערבויות) ואת הלוגיסטיקה הנלווית לצורך עמידה בתקציבים ובלוחות זמנים.
במשך יותר מעשור של ליווי חברות ופרויקטים בתחום הגירת העבודה, נוכחנו לדעת כי העדר תכנון בהקשר זה, עלול לגרום לעיכובים במסירה, הפרת חוזה כלפי הלקוח, מבוכה, נזקים כספיים וכמובן נזקים למוניטין.
מנגד, תכנון נכון בפן זה, יאפשר למעסיק להיות ערוך נכון מכל הבחינות ולעמוד בהתחייבויותיו כלפי הלקוח.
כל עסק, בכל תחום, שבכוונתו לקדם פרויקט שמערב מומחים ועובדים זרים, נדרש להיערך לכך זמן רב מראש גם בהקשר זה, על מנת להגיע לאופטימיזציה בהוצאת הפרויקט אל הפועל.
LIVING משתפת פעולה עם עו"ד ונוטריון רביב סיון ומסייעים לחברות לקבל שירות מהיר, אמין ומדויק לצרכים שלהן.
עידן פרקש – מנכ"ל קבוצת HUMI GROUP המונה 4 חברות, מומחה לניהול עסקים, שיווק ומימון, בוגר הכשרת דירקטורים, תואר ראשון ושני במנהל עסקים ומכללה לפיקוד טקטי בצה”ל.
קראו גם על: מגורים לעובדים זרים | שיכון עובדים
