תקנות מגורים הולמים תש״ס-2000: הסטנדרט המחייב

הבסיס החוקי לכל נושא מגורי העובדים הזרים הוא תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים), התש״ס-2000. התקנות הותקנו מכוח חוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, ומגדירות בדיוק מתי מבנה מגורים ייחשב הולם.

העיקרון: הכל או כלום

מבנה מגורים יוכר כהולם רק אם מתקיימים בו כל התנאים שבתקנות. לא מספיק שרוב הדרישות מתקיימות, חוסר באחד המרכיבים המהותיים הופך את המגורים ללא תקניים.

עיקרי הדרישות

  • שטח לינה של 4 מ״ר לפחות לכל עובד, ולא יותר משישה דיירים בחדר.
  • מיטה נפרדת וכלי מיטה לכל עובד, וארון אישי הניתן לנעילה.
  • מטבח עם כיור, כיריים ומקרר ביחס למספר העובדים.
  • שירותים ומקלחות עם מים חמים וקרים, ביחסי כמות מוגדרים.
  • חימום, קירור ואוורור בכל חדר, וחשמל תקין ובטוח.
  • הוראות שימוש ובטיחות בשפת העובד ובעברית.

איך חומי נערכת לזה

בחומי אנחנו מתייחסים לתקנות כרשימת תיוג מחייבת. כל דירה שאנחנו מעמידים למעסיק מוקמת ומתוחזקת לפי אותם סעיפים, כך שהמעסיק לא צריך לפרש את החוק לבד או לתקן ליקויים אחרי שהעובד כבר נכנס.

מגורי עובדים תקניים ומנוהלים, מהיום הראשון.

שאלות ותשובות

מכוח מה הותקנו תקנות המגורים ההולמים?

מכוח חוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, סעיף 1ה, שמסמיך את השר לקבוע תנאי מגורים הולמים.

האם מספיק לעמוד ברוב הדרישות?

לא. מבנה נחשב הולם רק אם מתקיימים בו כל התנאים שבתקנות.