שנת 2024 תיזכר כשנה שבה שוק העבודה בישראל עבר טלטלות משמעותיות ויכל להן. על אף מאות אלפי אזרחים שנקראו אל הדגל ותרמו מאות ימי מילואים על חשבון ימי עבודה, עובדים פלסטינים שביום אחד פסקו (כמובן) מלהגיע, ועוד מגוון השפעות ביטחוניות ואתגרים כלכליים מדינת ישראל הפגינה חוזקה ויציבות. ואם בתחילת השנה ראינו שהעובדים הזרים חוזרים למדינות האם שלהם, מאמצע השנה כבר ראינו היפוך מגמה וכניסה רחבה של עובדים זרים לתחומי התעשייה, החקלאות, הבניין והמלונאות.
שנת 2024 מתחילה ב-7 באוקטובר 2023
מתקפת החמאס שהתרחשה בבוקר ה-7 באוקטובר היא האסון הגדול ביותר שפקד את ישראל. העובדים הזרים לא היו זרים לאירוע, הם נרצחו ונחטפו כמו כל ישראלי אחר, ואלו ששרדו סובלים מטראומה כמו כל ישראלי אחר שהיה באירוע. יתרה מכך, ישראל אינה המדינה שלהם, הם לא ידעו למי לפנות לא עמד לרשותם אותו מנגנון סיוע שעמד לרשות הישראלים, ורבים מהם מיהרו לעזוב את הארץ פשוט מתוך פחד ודאגה אמיתית לשלומם ובריאותם. בו זמנית צומצמה לאפס כניסת עובדים פלסטינים לישראל וההיעדרות ה״לא מתוכננת״ של כ-100,000 עובדים פלסטינים יצרה ללחץ עצום בענפי הבנייה, התשתיות, החקלאות והתעשייה.
המשבר הרחב אילץ את המדינה ליזום שינויים מהירים כבר בתחילת שנת 2024 ולמצוא פתרונות חלופיים בדמות הגדלת מכסות העובדים הזרים לצד הקלות ושינויים במדיניות תעסוקת העובדים הזרים.
משרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם רשות האוכלוסין וההגירה, מיהרו ליישם מדיניות אגרסיבית להתמודדות עם המחסור, שכללה הסכמים בילטרליים עם מגוון מדינות זרות והתמקדות בגיוס עובדים מיומנים לתעשיות מפתח בזמן קצר ובמטרה למצוא פתרון יעיל ואפקטיבי למצב ולייצב את התעשיות הקורסות בעת מלחמה.
החלטות ממשלה פורצות דרך
במהלך 2024 קיבלה הממשלה החלטות שונות שהשפיעו בצורה חיובית על מבנה שוק העבודה. אחת ההחלטות הבולטות היא עדכון הנוהל להעסקת עובדים זרים בענף התעשייה, אשר כלל הגדלת מכסת העובדים המאושרת ל-13,200 עובדים. בנוסף, שכר המינימום לעובדים לא מקצועיים הועלה ל-60% מהשכר הממוצע במשק, מהלך שנועד להבטיח תנאי עבודה משופרים ומאוד אטרקטיבים ולמשוך עובדים איכותיים ממדינות שונות.
במרץ 2024 פרסם משרד החקלאות נוהל שאיפשר לחקלאים לעדכן את שטחי הגידול ולהגדיל את מכסות העובדים הזרים, שכעת עומדות על 70,000. כחלק מהמדיניות, חקלאים שלא הספיקו להגיש בקשה באביב יכולים כעת לבקש תוספת עובדים זרים בהתאם לקריטריונים שנקבעו. שר החקלאות הציב כיעד לאפשר לחקלאים להעסיק עובדים זרים לפי צרכיהם, מתוך מטרה לשמר יציבות בענף ולחזק את ביטחון המזון הלאומי. האפשרות הנוספת להגיש בקשות נועדה לספק מענה מהיר ולהיערך לשנה החקלאית הקרובה.
דאגה לאיכות החיים ותנאי המגורים של העובדים הזרים
2024 התאפיינה בהעמקת הפיקוח הממשלתי על תנאי העסקה ומגורים של עובדים זרים. התקנות החדשות קובעות רגולטיבית סטנדרט ״תנאי מגורים ראויים״ שמי שחורג ממנו צפוי לעמוד בפני כתבי אישום אזרחיים ופליליים מחייבות את המעסיקים להפקיד פיקדון חודשי עבור כל עובד בתעשייה. מסמך מדיניות חדש אף קובע קריטריונים ברורים לפתרונות מגורים זמניים וקבועים עבור עובדים בענפי החקלאות ובענפים האחרים. רגולציה זו עדיין בהתהוות והיא משתנה תכופות, דבר שלא מוריד ממידת האחריות של המעסיקים.
מגמת שיפור בענפי התעשייה, הבנייה והשיפוצים
בעקבות השינויים והחלטות הממשלה, בענף התעשייה נרשם שיפור קל, אך המחסור בכוח אדם מקצועי נמשך. נתונים שפורסמו באוגוסט 2024 הצביעו על כך שמחסור העובדים בתעשייה כלל בעיקר טכנאים והנדסאים, לצד עובדים מקצועיים בתפעול מכונות. למרות האתגרים הלא פשוטים שהוזכרו שנת 2024 תיזכר כשנה משמעותית בתחום הבנייה והמשק, עם פריצות דרך מרשימות שמחזקות את התשתית הכלכלית של מדינת ישראל כלל ואת עתיד ענף הבנייה בפרט.
עמותת "דף חדש" שנוסדה מתוך מטרה לשנות את פני הענף, להציב סטנדרטים חדשים של מקצועיות, איכות ושיפור תנאי העבודה, ולהוביל מהפכה תפיסתית מציינת כי שנת 2024 כללה:
שיא בקליטת עובדים זרים: שילובם המוצלח של עובדים זרים תרם להאצת פרויקטים לאומיים וחיזק את המשק באמצעות כוח עבודה מגוון ומיומן.
שיתוף פעולה ראשון מסוגו עם קבלני השיפוצים: יוזמה חדשנית שהביאה לאיחוד כוחות בין קבלני הבנייה והשיפוצים, תוך יצירת סטנדרט אחיד שמחזק את מקצועיות הענף ואת השירות לציבור.
רפורמת הפחתת אגרות: צעד משמעותי שיזם הממשל להוזלת עלויות, תרם ליציבות הענף וליכולת תחרות משופרת של קבלנים ויזמים.
ייבוא פרטי של עובדים מתאילנד: לראשונה, הוסדר תהליך ייבוא חדשני ממוקד שהבטיח כוח אדם מקצועי המותאם לצרכים הספציפיים של המשק הישראלי.
גם ענף השיפוצים ספג מכה מאוד קשה: מאחר והוא הסתמך בעיקר על עובדים פלסטינים, שכאמור, לא הורשו להכנס למדינת ישראל.
עו״ד נטלי שמעון ויינשטיין
מנכ״לית התאחדות קבלני השיפוצים
"מפרוץ המלחמה ענף השיפוצים נקלע למצוקת כוח אדם חמורה שהובילה לשיתוק הענף וחוסר יכולת להשלים עבודות ולקבל פרויקטים עתידיים. הענף, שהושתת בעיקר על כוח עבודה פלסטיני מצא עצמו ביום אחד ללא ידיים עובדות. התאחדות קבלני השיפוצים לא שקטה על השמרים ופנתה למציאת פתרונות ישימים אשר יתאימו לקבלני השיפוצים.
במסגרת פעילות אינטנסיבית במהלך השנה שחלפה עם כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים נמצא פתרון מעטפת כולל אשר נותן מענה לקבלני השיפוצים – עובדים זרים בעלי ניסיון מקצועי במקצועות השיפוצים והגמר. כך, החלה ההתאחדות במהלך ראשון מסוגו בישראל – לגיוס ומיון עובדים זרים. הליך מיונים ראשון מסוגו בוצע בסרי לנקה במהלך חודש דצמבר ובחודשים הקרובים יצאו משלחות נוספות לגיוס עובדים לענף. מדובר במכסה התחלתית של 5,000 עובדים, מכסה אשר צפויה לגדול במהלך השנה הקרובה, בהתאם לביקוש של הקבלנים"
בסופו של דבר 2024 היא שנה של אי-וודאות, של התאוששות של המערכות השונות, למידה והסתגלות למצב החדש שנכפה על כולנו.
אין ספק ש-2024 הייתה שנה מאתגרת אך גם משמעותית. המהלכים שנעשו יצרו בסיס חדש להתמודדות עם המחסור בכוח אדם, תוך ניסיון לאזן בין צרכי המשק לבין שמירה על זכויות העובדים הזרים. שאלות רבות עדיין נותרו פתוחות, אך ההתאמות שנעשו בשנה זו יספקו קרקע פורייה לקביעת מדיניות בשנים הבאות.
2025 הגיע ואיתה האתגרים החדשים
כבר למעלה מעשור ש-HUMI GROUP שותפה מלאה בבניין וחיזוק הארץ, כאשר אנו מתמחים בסביבת המגורים והחיים של העובדים הזרים בכלל התעשיות. פיתחנו שירות מקצועי ייחודי בשם Working & Living In Israel המטפל בכל האספקטים של העובדים הזרים והשהיה שלהם בישראל, מוריד מהחברות את כל רכיבי הסיכון ומונע את ״כאבי הראש״ הנובעים מהטיפול השוטף בעובדים, בנכסים והמעקב הבלתי פוסק אחר הרגולציה המשתנה.
את השנה הזו אנו פותחים בתפילה ובאיחולים לחזרתם המהירה של כל החטופות, החטופים, החיילים והחיילות שלנו הביתה, שיחזרו בריאים ושלמים בגוף ובנפש, אנו מייחלים לחזרתם של כל האזרחים לבתיהם ולשיקום הישובים והקהילות ומאחלים רפואה שלמה לכל הפצועים שלנו, ובא לציון גואל.
בתחום העובדים הזרים בישראל צפויים בשנת 2025 שינויים משמעותיים, אשר יושפעו ממספר מגמות ומהמדיניות החדשה, כפי שסקרנו. בעוד שמעסיקים רבים בתעשיות כמו חקלאות, בנייה וסיעוד ימשיכו להסתמך על כוח העבודה הזר, הקולות בשוק העבודה מתריעים על הצורך להתכונן לאתגרים הבאים.
שאלנו אנשי מפתח בתעשיה ובעלי תפקידים בעולם ההעסקת עובדים זרים ״איך לדעתם יראה שוק העבודה ואיך לדעתם חברות צריכות להתנהג ב- 2025?״ אלו עיקרי הדברים:
מירב הרמת
מנכ"לית "מירב היתרונות"
"ענף העובדים הזרים בישראל צפוי להמשיך לגדול ב-2025, במיוחד בענפים כמו חקלאות, בנייה וסיעוד, בשל המחסור בכוח עבודה מקומי. עם זאת, ייתכן שנראה רגולציה מחמירה יותר מצד הממשלה, שלא הקלה על הגיוס, בעיקר סביב זכויות עובדים ותנאי העסקה. חברות צריכות להיערך על ידי שיפור תהליכי הגיוס, הקפדה על תנאים הוגנים ושילוב טכנולוגיות שיקלו על ההתנהלות מול הרשויות. השקעה בעובדים ושיפור תנאי עבודתם תתרום לא רק לרווחתם אלא גם ליציבות תעסוקתית ויעילות ארגונית."
עו״ד אלונה מנשה
מנהלת חטיבת עובדים זרים
מעוף גלובל
"לקראת שנת 2025, מדינת ישראל מתקדמת בצעדים משמעותיים לשילוב עובדים זרים כמנוע מרכזי בצמיחת המשק. המדינה משקיעה בתשתיות תומכות ומשפרת את הנהלים, כדי לאפשר הליך מהיר ויעיל של הבאת עובדים זרים בתחומים חיוניים כמו תעשייה, מסחר ושירותים.
העובדים הזרים מביאים איתם ערך מוסף משמעותי – מיומנויות ייחודיות, יציבות תעסוקתית ויכולת הסתגלות גבוהה, שמאפשרים לעסקים לצמוח, להתחדש ולהתמודד בהצלחה עם אתגרים מקומיים ובינלאומיים."
נציג העמותה
עמותת "דף חדש"
"מבט לשנת 2025 מציב יעדים שאפתניים להמשך הרחבת הפעילות, הטמעת ההישגים כסטנדרט מוביל בענף, וחיזוק מקומו של ענף הבנייה כמנוע צמיחה מרכזי בכלכלת ישראל. הישגים אלו מסמנים התחלה של עידן חדש בתחום הבנייה, המהווה נקודת מפנה משמעותית לתעשייה ולמשק כולו."
עו״ד רביב סיון
מנהל תחום הגירה ותעשיה
HUMI GROUP
"לקראת 2025, ניתן לקוות כי המדינה תגלה נדיבות רבה הן במתן מכסות להעסקת עובדים זרים, הן בהסרת מגבלות רגולטוריות ופתיחת האפשרות להביא עובדים ממגוון רב של מדינות (ולא רק במסגרת הסכמים בילטראליים ממדינות מסוימות) ובחלונות זמן מסודרים ורבים יותר, ולא פחות חשוב מכך – באמצעות הפחתת האגרות הכבדות שנופלות על כתפי המעסיקים. במציאות של ישראל בפתח 2025, ללא עובדים זרים- המחירים של הדירות, של המנה במסעדה, של החדר בבית המלון, של תיקון הרכב במוסך ושל כל מוצר שרוכשים בחנות- רק ימשיכו לעלות. על מדינה מתקדמת, להכיר במציאות ולדאוג לכך ש"מאגרי החמצן" של ידיים עובדות, יהיו מלאים כל העת, לטובת הרציפות המשקית. יש לעודד את המעסיקים להביא עובדים זרים לישראל ובכך להקל על העסקים ועל הציבור כולו."
עידן פרקש
מנכ"ל HUMI GROUP מפעילת Working & Living In Israel
"כפי שאנחנו מבינים את השווקים מתוך פגישות ופעילות עם רוב השחקנים המשמעותיים בתעשיות השונות, שנת 2025 תתאפיין במיצוב והתמקמות של החברות הפרטיות, החברות הציבוריות ומשרדי הממשלה בתחומים השונים בעולמות העסקת עובדים זרים. השוק מוכרח לייצר ודאות, ודאות שהייתה כל כך חסרה בשנת 2024. אנו צופים כי השנה ימסדו משרדי הממשלה את הנהלים והרגולציות בהסכמים בליטריילים ובתקנות סביב העסקת עובדים זרים בענפים השונים וסביב מתן שרותים לעובדים הזרים. אנו צופים כי המשרדים יקבעו "מפתחות" למכסות בהתאם לצרכי השוק המשתנים והקבועים.
יש מזהים ציפיה כי השנה משרדי הממשלה ימצאו את הנוסחה לצמצום האגרות והביטחונות הקשיחים למעסיק, לצד הקשחת הנהלים לשמירה על העסקה חוקית. קיים חשש כי בענף הביניין חברות רבות ימצאו את עצמן מגייסות תקציבים להמשך הפעילות, נראה מיזוגים ורכישות וקיים חשש אמיתי כי חברות רבות יפסיקו את פעילותן (מגמה שניתן לזהות בחברות בענף הביניין בסוף 2024).
בענפים אחרים כמו תעשיה, ניקיון, מסעדנות וכיו"ב השחקים הגדולים יגייסו במדרגות זהירות יותר כדי להתאקלם לפעילות שחדשה עבורם. חברות קטנות יותר יבחרו לעבוד עם כ"א ישראלי משום שהעסקת מעט עובדים זרים תייקר עבורם משמעותית את העלות השעתית של העובד.
בכלל הענפים עלות העסקה של העובדים הישראלים תתאזן עם עלות העסקה של עובד זר, על כלל המרכיבים "החדשים" כמו דיור, ביטוח לעובד זר וכיו"ב. התחרות על העובדים המקומיים תגדל ובהתאמה יגדל גם השכר. תופעה זאת תייקר גם את השירותים שמוצעים כיום ללקוחות על ידי חברות שמעסיקות עובדים זרים.
העוזר החכם האישי שבנינו ב-ChatGPT, לומד את כל נושא העובדים הזרים וצופה כי:
"עם הכניסה לשנת 2025, ניתן לצפות להרחבה משמעותית בתחום העסקת עובדים זרים בישראל, בעיקר בענפי התעשייה, החקלאות והתשתיות. לצד זאת, תחזיות מצביעות על הידוק הרגולציה ופיקוח מוגבר על תנאי העסקה, כולל עלייה בשכר המינימלי ובפיקדונות הנדרשים מהמעסיקים. כמו כן, צפויה התרחבות של הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות, במטרה להתמודד עם המחסור בכוח אדם ולספק פתרונות לצרכים המשתנים של המשק הישראלי. התפתחויות אלו ישפיעו לא רק על המעסיקים והעובדים, אלא גם על הכלכלה המקומית, שתמשיך להתמודד עם אתגרי שוק העבודה לצד ניסיונות לשמר תחרותיות וחדשנות."
